טרייסי מקגריידי, אלן אייברסון וגילברט ארינאס הם שלושה שחקנים מתוך כיכבו בליגה, ונפלטו ממנה תוך מספר שנים. האם מדובר בתהליך טבעי, או שיש משהו מאחורי זה? יצאנו לבדוק.

***

ילדות

(לצרכי המאמר נשווה בין אייברסון, ארינאס ומקגריידי).

מקגריידי: הילדות של מקגריידי לא הייתה קלה. אימו רק סיימה התיכון, ואביו לא לקח חלק משמעותי בחייו. בפועל אימו וסבתו של טי מאק גידלו אותו, והוא קרה לשתיהן "אמא". הוא חי באובורנדייל שבפלורידה-עיר של 9,000 אנשים. דודתו נתנה לו את הכינוי "ראש דלעת", וכל תושבי העיר קראו לו כך. החיים בעיר לא היו קלים-אחד הזכרונות הקשים ביותר של מקגריידי היה הרצח (ירי) של חבר בת דודתו, וזה שכנע אותו לא לבלות את שנותיו כמבוגר באובורנדייל.

ארינאס: גם הילדות של גילברט הייתה קשה. אמו, שהייתה מתבגרת אז, לא הייתה מוכנה להיות הורה. היא ניסתה לגדל את גילברט לבדה, ללא הצלחה, ושהרשויות שמו לב למצב, הם שלחו אותו למשפחה אומנת. אביו של ארינאס רצה לטפל בבנו, ולאחר שדיבר עם הרשויות הוא קיבל משמורת על בנו, והם עברו להוליווד. עברו 20 שנה עד שארינאס ראה אימו הביולוגית שוב.

אייברסון: אייברסון נולד לצמד הורים מתבגרים (האם בת 15). אביו נטש אותו, אבל גבר אחר (מייקל פרימן) עבר לגור עם אן (והיו להם 2 בנות בנוסף לאלן), ותמך באייברסון. למרות זאת, חייו של אייברסון לא היו קלים. יותר מפעם אחת במהלך ילדותו לא היו לאייברסון טלפון וחשמל בדירה, וצינור ביוב מפוצץ דלף פעם לדירת משפחת אייברסון-פרימן, לאורך חודש.

לסיכום, ניתן לראות כי הילדות של 3 הנבחנים לא הייתה קלה, הם נולדו למשפחות בהן לאחד מההורים הביולוגיים לא היה קשר ממשי עם הילד, מצב כלכלי רעוע, והורים צעירים מאוד.

***

תיכון, קולג' והכניסה ל-NBA

מקגריידי: במהלך שנים אלו, טרייסי עשה טעות פטאלית. מקגריידי שיחק בתיכון המקומי באוברונדייל, למשך שלוש שנים. לאחר מכן, עקב המעמד הרעוע של טרייסי ומשפחתו באוברונדייל, הוא עבר לתיכון הנוצרי "הר ציון" בצפון קרוליינה, עם משפחתו. הוא קיבל הצעות ממספר מכללות לאחר שסיים את הלימודים, אך ויתר על הקולג' והלך ישר ל-NBA. הוא נבחר בבחירה התשיעית, על ידי טורונטו ראפטורס.

ארינאס: ארינאס שונה ממקגריידי בקטגוריה זו. הוא למד בתיכון גרנט בקליפורניה למשך 4 שנים, וקיבל הצעת מלגה מאוניברסיטת אריזונה. הוא מימש אותה, למד שנתיים באריזונה, ונבחר לחמישיית הפאק-10 ב-2001. באותה שנה הוא נרשם לדראפט 2001, ונבחר בבחירה ה-30 על ידי גולדן סטייט ווריורס.

אייברסון: בניגוד למקגריידי, גם אייברסון עשה את המסלול הקלאסי של תיכון-קולג'-NBA. הוא שיחק בתיכון בטאל בוירג'יניה, והצטיין בכדורסל ופוטבול. הוא הלך למכללת ג'ורג'טאון (בחר להתמקצע בכדורסל-אם לא, יתכן והיה מככב כיום ב-NFL), כיכב שם למשך שנתיים, ולאחר מכן הלך לדראפט המאוד כשרוני של 1996. הוא נבחר ראשון, על ידי פילדלפיה 76', והמנג'ר האנק גרינברג (כיום מאמן מכבי חיפה).

לסיכום, הפעם תוצאות 3 הנבחנים היו שונות: כולם כיכבו בתיכון, אבל לעומת אחד שזינק ישירות ל-NBA, השניים האחרים בילו שנתיים כל אחד במכללה.

***

העלייה והירידה

זה מתומצת מאוד, והעיקר כאן זה התארים והמשכורות שלהם, שהופכות מחוזי רוקי למשכורות עתק.

מקגריידי: מקגריידי מצטיין באורלנדו, קולע בצרורות, מוכתר כשחקן המשתפר, מלך הסלים, ואול-סטאר. באורלנדו, מקגריידי מקבל בממוצע 11 מיליון דולר לעונה (סכומים עצומים לילד עני שגדל ללא אב), ולאחר כמה שנים עובר בטרייד לרוקטס. ברוקטס הוא מקבל חוזה ענק, ששיאו מגיע בסכום של 23 מיליון דולר לעונה (את זה הוא מקבל בניקס-עבר לשם מאוחר יותר), הוא משחק יחד עם יאו מינג, ולמרות ההבטחה בציוות שלהם, זה לא מצליח עקב פציעות, והם נתקעים בסיבובים המוקדמים של הפלייאוף. לאחר מכן טי מאק עובר לניו יורק ניקס, אז לדטרויט (תמורת משכורת מינימום של 1.4 מיליון דולר לעונה-ירידה קיצונית מ-23 מיליון), ואז באותה משכורת הוא עובר לאטלנטה. כיום הוא חוזר להרוויח סכומים מטורפים בליגה הסינית, כנראה כי איבד חלק גדול מהשכר שהרוויח במהלך השנים.

ארינאס: אייג'נט זירו הרשים מאוד בווריורס כשחקן צעיר, זכה בתואר השחקן המשתפר וה-MVP של משחק הרוקיז נגד הסופרמורס (כסופרמור). לאחר מכן, הוא חותם על חוזה של 60 מיליון דולר ל-6 שנים בוושינגטון. הוויזארדס מנצחים עם ארינאס סדרת פלייאוף לאחר עשור (הם לא הצליחו עם ג'ורדן), נבחר לחמישיות הליגה ולאול-סטאר שלוש פעמים, ולאחר עונת 2006/07 הוא הופך לשחקן חופשי. הוויזארדס מחתימים אותו בשנית, תמורת 42 מיליון דולר ל-3 שנים. הוא נראה כעתיד של הוויזארדס, אבל מתחיל להפצע, והדברים מגיעים לשיא בתקרית האקדחים-ארינאס, ועוד שחקן בשם ג'רוויס קריטנטון, מתחילים לריב, ושולפים אקדחים לא טעונים, בחדר ההלבשה של וושינגטון, עקב הימורים. ארינאס נשפט על החזקת אקדח ללא רישיון, והוא הושעה ממשחק עד שהמשפט הגיע לסיומו. סטרן בעצמו אמר שהוא לא מתאים כרגע לשחק משחק NBA. בפועל, הוא נשפט ל-30 יום בבית הכלא ועוד שנתיים על תנאי. הוא ריצה את העונש, ובעונה שלאחר מכן, הוא עבר לאורלנדו, משם לממפיס וכיום הוא גם מככב בליגה הסינית. כך אדם שלא ראה אימו 20 שנה, הפך לכוכב NBA ונהיה אסיר משוחרר. חומר לסרט.

אייברסון: הקריירה של אייברסון הכי הצליחה מבין השלושה. הוא הוביל את פילדלפיה להצלחה מסחררת, קלע המון והיה השחקן הכי טוב בליגה (שחקן מצטיין בעונת 2000/01), הוביל את פילדלפיה לגמר באותה עונה, ונלחם כמעט לבדו במפלצת הדו ראשית של קובי בראיינט ושאקיל אוניל. הוא המשיך לככב בליגה עם פילדלפיה של לארי בראון "המאמן הכי טוב בעולם", להגדרתו, נבחר לקפטן נבחרת ארצות הברית, והיא בשיאו ב-8 השנים הראשונות של הקריירה.

הבעיה הגיעה שבראון עזב, והחליף אותו עוזרו, (הרכז של הסיקסרס הגדולה של ד"ר ג'יי ומוזס מלון) מוריס צ'יקס. תקרית שבה אייברסון וכריס וובר הגיעו למשחק באיחור של 90 דקות (שחקנים צריכים להגיע למשחק 90 דקות לפניו, הם הגיעו בכדור הביניים). היו שמועות שרוצים להעביר אותו לכל קבוצה בליגה, והיה מעין נתק בינו ובין צ'יקס. מנג'ר הסיקסרס אז אמר שהוא רוצה לעבור, והם יעשו זאת במהירות האפשרית. הוא עבר לדנבר, שיתף פעולה עם כרמלו אנטוני (אז הם היו במקומות הראשון והשני בטבלת מלך הסלים), אבל שיתוף הפעולה לא הצליח, הוא עבר לדטרויט, לא הצליח גם שם, ונדד בין קבוצות (הגיע גם לסיקסרס בשנית), וכיום הוא שחקן חופשי, למרות ששיחק בפורטו ריקו, בשקטיאש, והיה מועמד אפילו למכבי חיפה.

מבחינת המשכורות, הוא הרוויח בקריירה 154 מיליון דולר, והפסיד חלק עצום מהם (אם הוא משחק בבשקטיאש ופורטו ריקו).

לסיכום, כל הכדורסלנים המתוארים בכתבה עלו מהר לתהילה, הרוויחו סכומים דמיוניים, ועקב בעיות הפסידו את הכסף והמעמד, והפכו לשחקנים שוליים ב-NBA.

******

איך אפשר למנוע עוד מקרים כאלה?

חוץ מארינאס, אייברסון ומקגריידי, היו עוד המון שחקנים שכיכבו בליגה, הרוויחו המון, ואז נעלמו כלעומת שבאו, בלי להותיר חותם מסוים. כדי שלא יהיו מקרים כאלה, שיפגעו בליגה (בהנחה שלא יהיה להם מיידית מחליף מבחינת מרצ'נדייז וכו'), ניתן לעשות את הדברים הבאים:

להקטין את המשכורות-אייברסון, ארינאס ומקגריידי קיבלו משכורות מטורפות, ושרפו רוב הכסף. בהקשר זה, ידוע כי חלק משמעותי מהזוכים בלוטו מאבדים לאחר שנה את כל הכסף. אז או שהמשכורות יהיו קטנות יותר, או שבכל קבוצה יהיה רואה חשבון או משהו בסגנון, אשר יהווה מדריך פיננסי לשחקנים.

טיפול פסיכולוגי טוב יותר– ישנם לא מעט שחקנים שהגיעו מרקע מאוד קשה לליגה (כמו אייברסון, ארינאס ומקגריידי), אז הקבוצות צריכות להתכונן למקרים כאלה ולטפל בהם פסיכולוגית. שחקנים ממוקדים יותר טובים יותר, ויריבו פחות עם המאמנים, והשחקנים האחרים.

לשנות המעבר מהמכללות לאנ.בי.איי-בעבר הרבה שחקנים מסוג זה פשוט דילגו על התיכון ובגיל 18 הלכו לאנ.בי.איי. היום אין זאת, עקב החוק של שנת החובה במכללות, אבל הרבה פעמים שחקנים משחקים שנה אחת במכללות ואחר מכן הולכים לאנ.בי.איי. הרעיון שלי, זה לחייב שחקנים להיות בעלי תואר, כדי שיוכלו להתפרנס בכבוד גם לאחר פרישתם ממשחק, ולא ישארו עניים מרודים.